באיטליה ילדים זה סוג של יצור שנמצא על סף הכחדה

זה מפני ששיעור הילודה שם הוא מהנמוכים בעולם ועומד על כ-1.2 ילדים בלבד למשפחה!

ככה שדי נדיר לראות ילדים ברחוב, בעיקר אם מדובר בילדים בלונדינים עם ראסטות.

הכפר הנידח בו אנחנו גרים מיושב ברובו על ידי זקנים.

כמו לדוגמא פרנצ'סקו, השכן החמוד והחייכן שלנו בן ה 95 שיושב כל היום בחוץ ומקשיב בקולי קולות למוזיקה קלאסית בפטפון שלו.

כל פעם שאנחנו הולכים למלא סודה מהמתקן במרכז הכפר, הוא שם, מנופף לנו לשלום עם חיוך חסר שיניים אמיתי וענקי.

השבוע התקיימה הלווייה בכפר והילדים ביקשו לוודא שלא מדובר בו.

חוץ מאיתנו יש עוד משפחה אחת עם ילדים שגרה בכפר וזהו.

לשמחתנו הם מבית הספר וגרים ממש מעלנו ככה יוצא שהילדים משחקים ביחד ברחוב.

בשבילי איטליה ממש לא הייתה אהבה במבט ראשון.

אפילו להיפך.

כשהגענו ביולי היא היתה חמה למות ומלאה ביתושים אכזריים (היתושים הזוועתיים עדיין כאן)

 ובלי מקורות מים קרובים כמו שהיו לנו בספרד.

עוד לא הכרנו כמעט אף אחד מהקהילה והרגשנו בודדים ומאוכזבים.

לא לזה נרשמתי כשדמיינתי חיים באיטליה.

אבל עכשיו, כמה חודשים אחרי, אנחנו לומדים לאהוב אותה יותר ויותר.

כמה דברים שלמדנו עליה בנתיים:

1. עדיין תמצאו שירותי בול פגיעה בהרבה מרחבים ציבוריים

2. פסטה פעמים רבות מוגשת כאן כמנה ראשונה.

את הפיצות הם מגישים בדרך כלל לא חתוכות ואוכלים אותם בסכין ומזלג

3. הם נוהגים תוך התעלמות מוחלטת מקו לבן רצוף. הם פשוט עוקפים עליו כל הזמן. לא ברור לי למה לטרוח לצבוע קו לבן על הכביש? ממש מיותר.

השבוע גם אני עקפתי פעם אחת על קו לבן. לא מתגאה אבל לא הייתה ברירה. באיזור שבו אנחנו חיים אתה עלול להיתקע מאחורי טרקטורי ענק שעובדים כאן בבציר או בקציר.

4. באיטליה יש מנהג להתאסף ביחד לעת אחר הצהריים ל"אפריטיבו". או בשפת הקיבוץ של פעם – ארוחת הקמה. גם כאן יהיו סנדביצ'ים אבל איך לומר את זה – הם יהיו קצת יותר מעוצבים, יהיו גם מליון סוגי גבינות ומלון עם נקניק.

וגולת הכותרת יהיה הספריץ (אני עדיין לא הוגה את זה כמו שצריך לכן כל פעם שאני מזמינה אני צריכה להגיד את זה מאה פעם או להיות ממש יצירתית כדי שהם יבינו אותי). למי שאוהב אלכוהול וסודה זהו משקה שחובה לנסות. יש את החיים לפני ואת החיים אחרי. נשבעת.

5. האנשים כאן כל כך נחמדים. חוץ מהמוכר במכולת של הכפר שלנו שהוא ממש לא.

6. יש כאן אגמים ונהרות, אבל למצוא בהם חוף מסודר עלול להיות מאתגר (לפחות אחרי שגרים בפורטוגל)

7. אין לסמוך כאן על גוגל מאפ. מידע כוזב על שעות פתיחה של מסעדות, על חופים מרהיבים ועל דרכים שאין סיכוי לנסוע בהם באוטו. לא אקטר כאן על כמה פעמים נסעתי עם שני ילדים רעבים ועצבניים באוטו למסעדה שהיתה אמורה להיות פתוחה.

8. אולי בגלל שאין להם הרבה ילדים, כלבים מקבלים כאן יחס של כבוד. הם לוקחים אותם לכל מקום אפשרי. למסעדה, לסניף איקאה, לסופר. יש לכלבים מקום מיוחד בעגלה במקומות האלו!

9. כמעט בכל שבת תוכלו למצוא פסטיבל יין באיזור המגורים. תענוג אמיתי. היין, מיותר לציין, מצויין ונגיש לכל כיס.

שתפו אותי במה אתם הבחנתם באיטליה כדי שנוכל להוסיף את מספר 10 לרשימה