אני זוכרת את שיעור הנהיגה הראשון שלי על אוטו עם הילוכים, שאורן העביר לי בפורטוגל
זה היה כבר לפני יותר משנתיים, בקיץ חם ולח במיוחד
הילדים היו אז בקייטנה הראשונה שלהם באנגלית, בחווה מקסימה בדרום, עם שתי נשות צוות חייכניות, צעירות וכל כך היפיות
ואנחנו, ניצלנו את ההזדמנות הראשונה במסע שהייתה לנו להיות לבד, כדי להתאמן על לצאת מחניה ברוורס בדרך עפר
חתיכת אתגר לקחנו לנו
כי פשוט לא הצלחתי
אני זוכרת את התסכול והייאוש שהרגשתי אז
חשבתי שבחיים בחיים אני לא אצליח לצאת מהחניה הזאת
השמצתי את הרגע בו החלטנו לצאת מהמוכר והנוח כל כך, אל המסע הלפעמים מאוד לא נוח הזה,
ראיתי בדמיוני איך נלקח ממני החופש ואיך לנצח נצחים אהיה תלויה באורן להסעות לפה ולשם
רטנתי וקיטרתי ונזפתי בו על כך שבחרנו לקנות את האוטו הכי לא סלחן שקיים בשוק
והיום – אתם צריכים לראות אותי נוהגת עליו בפיתולים של הגבעות היפות של איטליה
לא הייתם מאמינים שזעט עני
ועל הדרך גם הרווחתי ביושר את הסיפור הזה, שאני יכולה עכשיו לספר לילדים שלי, ברגעים שבהם הם כמעט מוותרים כי משהו מפחיד אותם או קשה להם מדי
מאחלת ימים שקטים יותר ושכולם יחזרו כבר הביתה בשלום
בתמונה – הפיתולים

Comments